|
|
| |
בוליביה - היסטוריה
בוליביה, הידועה מאז ימי הכיבוש הספרדי במחצביה
הרבים, הייתה בעבר חלק מאימפריית האינקה. לאחר שהספרדים הביסו את האינקה במאה ה-16
האוכלוסייה האינדיאנית המקומית הפכה לאוכלוסיית עבדים. ריחוקם של הרי האנדים סייע
להגן על האוכלוסייה הבוליביאנית המקורית מפני המחלות האירופאיות שחיסלו רבים מהתושבים המקומיים של דרום אמריקה. אולם, עקב מספרם הרב של המקומיים שחיו תחת שלטון כיבוש
מפלה נוצרה בבוליביה חברה השסועה בין שני מעמדות, ששימרה מצב זה עד ימנו.
המדינה זכתה בעצמאותה ב-1825 ונקראה על שמו של סימון בוליבר (Simón Bolívar) המשחרר הנודע. בעקבות סכסוכים
פנימיים איבדה בוליביה חלקים ניכרים מאדמתה למדינות שכנות. אלפי ק"מ
רבועים לאורך החוף האוקיאנוס השקט, מוצאה
היחיד של בוליביה לים, נכבשו על ידי צ'ילה
במלחמה שנערכה בין 1879 ל-1884. ב-1903 איבדה בוליביה חלקה ממחוז אקרה (Acre), העשיר בגומי, לברזיל.
ב-1938, לאחר הפסד במלחמת הצ'קו (Chaco) נגד פרגוואי בין השנים 1932 ל-1935 וויתרה בוליביה על אלפי
ק"מ רבועים באזור הגרן צ'קו (Gran Chaco). הפסדים אלו גררו אי
יציבות פוליטית.
ב-1965 תנועת גרילה, בראשות ארנסטו צ'ה גוורה (Ernesto Ché Guevara),
הגיעה מקובה והחלה במלחמה מהפכנית. בסיוע יועצים מצבא ארה"ב, חיסל הצבא
הבוליביאני את תנועת הגרילה והרג את גוורה ב-8 באוקטובר 1967. צעדים מהוססים
לעבר חידוש הממשל האזרחי ננקטו ביולי 1980
כאשר הגנרל לואיס גרסייה (Luis Garcia Meza Tejada) תפס את השלטון. סידרה של
מנהיגים צבאים שלטה טרם מסר הצבא את השלטון למערכת האזרחית בשנת 1982, כאשר הרנן
סילס סואסו (Hernán Siles Zuazo)
התמנה לנשיא. תחת שלטונו השמאלני של סילס שותקה המדינה על ידי שביתות ומרבית
משאביה הטבעיים – גז, זהב ועוד - נמכרו
בשוק השחור או שלא ניכרו כלל מהקרקע. בתקופה זו ההכנסה לנפש הייתה הנמוכה ביותר
בכל דרום אמריקה ושיעור האינפלציה הגיע ל-3,000%. בשנת 1985 החליט סילס כי אינו
מסוגל להמשיך והתפטר.
מאז 1985 יישמה בוליביה שינויים כלכליים שהשיגו
הצלחה חסרת תקדים. למרות שבוליביה נמצאת עדיין בתחתית הסולם הכלכלי של דרום
אמריקה, כלכלתה השתפרה באופן רציף ועקבי ב-15 השנים האחרונות והיציבות הפוליטית
בשנים אלו סייעה אף היא.
ביוני 1993 נבחר לנשיאות גונסלו סנצ'ס דה לוסדה
(Gonzalo Sánchez de Lozada) עורך-דין מהמגזר הפרטי. הוא
הוחלף על ידי הגנרל לשעבר הוגו בנסר (Hugo Bánzer), דיקטטור לשעבר שהפך ניבחר
לנשיאות באופן דמוקרטי באוגוסט 1997. בנסר הביא להתקדמות משמעותית בחיסול יצור
הקוקה (חומר הגלם לקוקאין) וסחר הסמים, פעולות שזכו להערכה בארה"ב. עם זאת,
השמדת ענף הקוקה, הענף המרכזי בחקלאות הבוליביאנית מאז ימי האינקה, הוביל חקלאים
רבים לחיי דלות ועוני.
בנסר, הנלחם בסרטן הראות, פרש
מהנשיאות באוגוסט 2001, לאחר שמילא ארבע מתוך חמש שנות הכהונה. באוגוסט 2002 נבחר
שוב לנשיאות גונסלו סנצ'ס דה לוסדה כשהוא מתחייב להמשיך את הרפורמות הכלכליות
וליצור מקומות עבודה. בפברואר 2003 פרצו מהומות כמחאה על הצעת הממשלה להנהיג מס הכנסה במדינה, עקב הלחץ הציבורי גנזה הממשלה את ההצעה.
מתוך http://www.infoplease.com/ipa/A0107345.html
|
|
בוליביה - תרבות ואנשים
יותר ממחצית אוכלוסיית בוליביה הינה ממוצא אינדיאני. עם זאת
האזרחים ממוצא ארופאי (5%-15%) או בני התערובת (25%-30%) מחזיקים בהגמוניה
הכלכלית, הפוליטית והחברתית. השפות המקוריות השולטות הן קצ'ואה (Quechua)
ואיימרה (Aymara), שפות אלה, בנוסף לספרדית, הן שפות
המדינה הרשמיות. מרבית האוכלוסייה היא קתולית, למרות שרבים מצאצאי האינדיאנים
ממשיכים לקיים גם חלק מהאמנות הפרה-נוצריות. בנוסף, קיים מיעוט פרוטסטנטי פעיל.
במדינה קיימות 8 אוניברסיטאות.
מתוך http://www.infoplease.com/ce6/world/A0856955.html
|
|
בוליביה - גיאוגרפיה
בוליביה שווה בשטחה לקליפורניה
וטקסס יחדיו. גבולה המזרחי משותף עם ברזיל
ושכנותיה האחרות הן צ'ילה ופרו במערב וארגנטינה ופרגוואי בדרום. החלק המערבי,
הלכוד בין שני רכסי האנדים, הוא מישור ענק המכונה האלטיפלנו (altiplano), שגובהו הממוצע כ-
3,600 מטרים. כמעט מחצית האוכלוסייה מתגוררת במישור זה, בו שוכנות הערים אורורו (Oruru),
פוטוסי (Potosí) ולה פס (La Paz). לה פס שגובהה 3,630 מ' נחשבת לכרך הגדול הגבוה
בעולם. המזרח, אזור שפלה, בו משתרעים
יערות הגשם ומישורי העשב, כולל את שני השלישים הצפוניים והמזרחיים של המדינה. אגם
טיטיקקה (Titicaca) בגובה 3,812 מ' הוא
האגם הגבוה בעולם בו ניתן לשוט באופן מסחרי.
מתוך http://www.infoplease.com/ipa/A0107345.html
|
|
בוליביה - כלכלה תחבורה ותקשורת
סיכום כלכלי:
GDP/PPP: 21.4$ מיליארד; לנפש:
2,600$. קצב גידול ראלי: 0%. אינפלציה: 2%. אבטלה: 7.6%. קרקע
ראויה לעיבוד: 2%. חקלאות: קפה, קוקה, כותנה, תירס,
קנה סוכר, אורז, תפוחי אדמה, עץ. כוח
עבודה: 2.5 מיליון. תעשיה: כרייה, התכה, נפט, מזון ומשקאות, טבק, מלאכת יד,
ביגוד. משאבים טבעיים: פח, גז טבעי, נפט, אבץ, טונגסטן, אנטימון,
כסף, ברזל, עופרת, זהב, עץ, אנרגיית מים. ייצוא: $1.2 מיליארד: סויה, גז
טבעי, אבץ, זהב, עץ. יבוא: $1.5 מיליארד: הון, חומרי גלם ומוצרים מיוצרים
למחצה, כימיקלים, נפט, מזון. שותפי סחר ראשים: ארה"ב, קולומביה,
בריטניה, ברזיל, פרו,
ארגנטינה, צ'ילה.
תקשורת:
טלפונים: קווים בשימוש: 327,600. תקשורת סלולרית: 116,000. תחנות
רדיו: AM
171 תחנות, FM 73
תחנות, גלים קצרים 77 תחנות. מכשירי רדיו: 5.25 מיליון. תחנות טלוויזיה:
48. מכשירי טלוויזיה: 900,000. ספקי אינטרנט: 9. משתמשי
אינטרנט: 78,000.
תחבורה:
מסילות ברזל: סה"כ: 3,691
ק"מ.כבישים מהירים: סה"כ: 49,400 ק"מ; סלולים: 2,500
ק"מ (כולל 30 ק"מ של אוטוסטרדות ); לא סלולים: 46,900
ק"מ. נתיבי מים: 10,000 ק"מ של נתיבי מים מסחריים עבירים.
שדות תעופה: 1,109.
מתוך http://www.infoplease.com/ipa/A0107345.html
|
|
בוליביה - חגים ומועדים
- 1 בינואר:
ראש השנה
- פברואר או
מרץ: הקרנבל
- מרץ או
אפריל: השבוע הקדוש וחג הפסחא
- 1 במאי:
יום העבודה
- 5 באוגוסט:
יום העצמאות
- 12
באוקטובר: יום קולומבוס
- 1 בנובמבר:
יום כל הקדושים (Todos Santos)
- 2 בנובמבר:
יום המתים (Día de los Muertos)
- 25 בדצמבר:
חג המולד
מתוך http://gosouthamerica.about.com/library/blBolhol.htm
|
|
בוליביה - שעות פתיחת עסקים והפרשי זמן
באזורים רבים בבוליביה מקיימים מנוחת סייסטה (Siesta) בשעות הצהרים.
עסקים נפתחים בסביבות השעה שמונה בבוקר, פועלים עד 12 בצהרים, נסגרים עד השעה
שתיים, ואז נפתחים שוב עד שמונה או תשע בערב.
משרדי ממשלה וחנויות פתוחים בימים ב'-ו' מתשע בבוקר עד שש אחה"צ,
ובימי שבת מתשע בבוקר עד אחת בצהרים. מרכזי הקניות פתוחים לרוב עד השעה 10 בערב.
בנקים, משרדי ממשלה ועסקים רבים
סגורים בזמן חגים לאומיים ובימי ראשון.
הפרש זמן: GMT
פחות 4 שעות
מתוך http://gosouthamerica.about.com/library/blpractical.htm
|
|
| |
|
|
|
בוליביה
Bolivia
Bolivia
קהילה
פייסבוק 